בשבילי החשיבה והאינטלקט.
ויסלבה שימבורסקה המשוררת הפולנייה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996, הלכה לעולמה בפברואר 2012.
זוהי הזדמנות להקדיש לזכרה של המשוררת המופלאה את הרשימה, ולארח אותה על ספת הגרפולוג.
שימבורסקה זכתה להכרה ולפופולאריות רבה בקרב צעירים ומבוגרים כאחד, וכאשר מתבוננים בכתב ידה, אולי ההסבר לכך הוא האותנטיות שבו. הכתב הוא ללא קישוטים, ללא יומרות, די קריא, זורם ועם זאת הוא מקורי ויש לו את הנגיעה האישית שלו. הכתב שלדי ומינימליסטי – היא כתבה את האותיות בעיצוב ההכרחי להבנתן ולא מעבר לכך. בכל אות קיים הלשד והשלד של האות ; ואלו מסמלים את תמצית החיים.
שימבורסקה ארגנה את דף הנייר בצורה מסודרת ; שולי הפתיחה ישרים וצרים, השורות ישרות וקצב הכתיבה מתון. כל אלו מעידים על משמעת פנימית, זהירות, שיקול דעת, וגישה חקרנית לעולם. כתב היד קטן ומעיד על התכנסות, נטייה למחקר וגישה אינטלקטואלית, האותיות מפושטות ללא עיטורים כאמור, וזה מעיד על גישתה העניינית של הכותבת, חוסר רצון להעמיס פרטים, צמצום ההבעה וצניעות.
לשימבורסקה חשיבה בהירה, ועל כך מעידים הדף המחולק לפסקאות והאותיות הברורות והחדות. אין כמעט העגלה של התנועה ובמבנה האות קיימים חוטים וזוויות המרמזות על כושר ניתוח וגישה אינטואיטיבית לעולם. המשוררת קולטת את הסביבה בצורה מקורית, יש לה תעוזה בחשיבה, רצון להבין כל רעיון לעומקו, ללא דעה קדומה. לאחר ההברקה האינטואיטיבית, היא מנתחת את האירועים בחשיבתה החקרנית והמופשטת.
האותיות המחודדות קיימות בכל פינה ומופיעות במקומות בהם היה אמור להיות עיגול האות. תופעה זו מעידה על מבט מפוכח, ביקורתיות וציניות, וכן על פרספקטיבה , רצון לנטרל השפעה של רגש כדי לא להיפגע. הכתב מאופק מאוד, וניכר כי הכותבת מקפידה לשמור על כללי כתיבה מקובלים,ללא חריגה של אותיות ומכאן היא מייחסת חשיבות ליחסה לזולת, מנסה לא לפגוע בסובבים אותה, עם זאת אינה מוותרת על השמעת דעותיה הנוקבות. זוהי אישה דעתנית, שנונה, אשר עינה החדה רואה הכל וכדי שלא תוצף ברגשות , היא כופה על עצמה משמעת הבאה לידי ביטוי בכתב הקטן, בשורות הישרות, בחלוקה לפסקאות ובשולי הפתיחה הישרים. .
כאשר מתבוננים פנימה במבט מעמיק לכתב היד, נראה כי יחסית לקצב הכתיבה המתון מתגלה תנועה פנימית המסמלת תפיסה מהירה, טביעת עין חדה,ויכולת קליטה מהירה של רשמים וחוויות. הקו עדין ומעיד על כושר אבחנה לניואנסים ולגוונים השונים של המציאות. אנשים עם כתב מינימליסטי ללא שריון, כמו זה שלפנינו מתאפיינים באמפטיה לזולת והחוטים בכתב מעניקים לה את היכולת להיכנס לעורן של דמויות שונות ולהיטיב לתאר את רגשותיהן ואת מצבן בצורה כל כך ברורה. מבעד לסדר המופתי קיימת חיות בכתב הקטן והמסודר, ערנות, סקרנות וצימאון לחוויות. קיימת קלילות, יכולת לחיות את הרגע בצד הומור וסרקזם. אף הזויות והקווים החדים בסופי האותיות מעידים על כך.
"מן המפורסמות הוא שכדי להירפא צריך להיות בריא כמו סוס" מתוך 'מוזיקת חתולים' מפולנית – רפי וייכרט.
הכתב מורכב מהאזור האמצעי של האות והוא מסמל את "האני" על פי הגישה הפרודיאנית במקרה זה הוא קטן, עדין ואינו שולח שלוחות לאזורים ; העליון המבטא את הסופר אגו והתחתון –המבטא את האני הסתמי. המשוררת נותרת מכווצת באזור האמצעי הזעיר, די מפוחדת ומכורבלת במקומה וחשה תחושת אפסיות מול העולם. לכותבת דימוי עצמי די נמוך, היא צנועה, סגורה, אינה מטפחת את האגו, אלא כדרכם של פילוסופים היא מופנמת, מתעמקת בהגות, על חשבון חייה האישיים, רגשותיה וחיי היומיום. מכאן תחושת האגו מוקטנת. החלק השכלי לוקח את מירב המקום ולראייה החוטים הרבים בכתב והתנועה הפנימית.
קיים עצב קיומי, הבא לידי ביטוי בכתב הקטן והשביר וברווחים הגדולים בין המילים, רווח בין מילים נמדד ביחס לכתב, על פי התקן היחס הוא בין אות וחצי לשתי אותיות, אם נתבונן בכתב ידה של שימבורסקה נראה כי הרווח הין האותיות הוא גדול מאוד יחסית לכתב ידה.
תופעה גרפית זו מעידה על תחושת חלל פנימי, של המשוררת. היא אינה נותנת דרור לרגשותיה בשל סף גירוי נמוך ופגיעות, הכתב שלדי וללא לבוש, אין כמעט קמרונים וגגות שיכסו אותה בימי הקור הקשים –. מאחר שהיא חשופה כל- כך, היא מתעלת את רגשותיה למישור האינטלקטואלי, מעדיפה לפסוע בנתיבי החשיבה, המחקר והתיאוריה ובכך להגן על עצמה. לכן השורות ישרות. אם כי הרווחים בין המילים גדולים מאוד והבוץ הקיומי לא פעם לופת אותה בפסיעות הגדולות הללו, ובהרהוריה האקזיסטנציאליסטים.
"מי שרצה לשמוח בעולם
ניצב בפני משימה
בלתי אפשרית"
מתוך שלהי המאה. מפולנית- רפי וייכרט