כשניתחתי את כתב ידו של רוני סומק , עבור הקורס שהעברתי במכללת לוינסקי "כתב היד כתב הנפש," הערתי לו על הדמיון הרב, בין כתב ידו לבין כתב ידו של פנחס שדה. סומק, לא הופתע מן ההשוואה והודה כי באחת מישיבות בבתי הקפה, פנחס שדה עצמו כמעט והתבלבל בין כתב ידו של סומק לבין כתב ידו שלו עצמו. יש בין שני כתבי היד דמיון רב, אם כי כתב ידו של שדה מסודר וקפדן יותר, כתב ידו של סומק פחות נוקשה והחלק הרגשני אצלו בא לידי ביטוי בצורה רציונאלית וחושנית, לא בצורה כפייתית.
פנחס שדה: המכונה
כתב-היד של פנחס שדה מסודר ומשורטט לפרטי-פרטים. במבט ראשון נראה כי הוא השתמש בתוכנת מחשב לצורך כתיבת האותיות. השורות ישרות מאוד, השוליים ישרים והכתב מעוצב בדקדקנות מכנית. קשה לראות בתמונה המושלמת הזאת את המימד האישי. זה מעיד על הצורך שלו בכללים ברורים, על רצון להגדיר בצורה מדויקת את עקרונותיו ועל תיכנון פרטני של פעילותו. נראה כי שדה היה אדם קפדן בכל תחומי החיים, קשה עם עצמו ועם סביבתו, אנין-טעם ומסודר עד כדי אובססיה. כתב-היד אסתטי, כל אות עומדת בפני עצמה והאותיות ניצבות זקופות. דבר זה מעיד על כישרון רטורי ויכולת שיכנוע.
האותיות צרות, הכתב איטי וניכרת השקעת אנרגיה בקריאות של האותיות. תכונות גרפיות אלו מעידות על שליטה עצמית מוגזמת. בולטת כאן משמעת פנימית חזקה, המלווה בהתמדה ובהחלטיות. נראה כי הכותב נצמד לעקרונותיו בצורה עקבית עד-כדי דוגמטיות והתקשה לקבל דעות מנוגדות לו. הוא סלל את דרכו בעקשנות, היה נחוש בדעתו וחדור אמונה ולא הניח לשום גורם מבחוץ להפריע לו. הוא חיפש אחר הנוסחה לאמת האחת, האבסולוטית.
הזווית של הכתב היא אחידה, ללא סטיות, וכמעט שאין בו תנועה פנימית. דבר זה מעיד על חוסר גמישות. נראה כי כאשר הכותב שקוע בעשייה, הוא פועל באינטנסיביות, עד-כדי אטימות לנסיבות המשתנות. ניכר כי שדה לא נתן לעצמו לגיטימציה לחוש רגשות אנושיים, שהיו עלולים להופכו ל"חלש" כביכול. הוא דרש מעצמו אמות מידה מושלמות, של מכונה משומנת, המתפקדת ללא חריקות.
לחץ הכתב אחיד, אין כמעט הבדלים בין הקווים העולים לקווים היורדים וזה מעיד על אדם שקשה לו להרפות את המתח, כשהוא מצוי בדרך להגשמת רעיון. אישיותו אופיינה בשליטה עצמית מופרזת ובנטייה לפתח התנהגות קיצונית, ללא חוש מידה.
הקו הבשרני של כתב-היד, בשילוב עם הצד האסתטי המפותח, מעידים על אדם חושני מאוד, אך בררן ביותר. גם בחוויותיו החושיות הוא הנהיג חוקים נוקשים והציב אמות-מידה קפדניות. כתבי-יד מסוג זה מצויים אצל שפים או טועמי יינות (שילוב של הצד החושי עם קפדנות כפייתית). שדה היה פרפקציוניסט ובלטה אצלו הדחקה רגשית חזקה. התעלמות כזו מצרכים רגשיים גורמת לנטייה להתפרץ בפתאומיות, לנתק מגע או להיצמד בכפייתיות להרגלים אישיים ולעקרונות סובייקטיביים. כתב-היד, המשורטט בצורה מושלמת, מעיד על כישרון כפיים ועל יכולת טכנית והנדסית גבוהה.
אילולא היה סופר, יכול היה להיות: צייר קריקטורות, שף או טועם יינות.
