כתב ידו של יוני נתניהו משקף מצד אחד משמעת עצמית, חריצות והיצמדות לנורמות ולערכים, ומצד שני רגישות, התלבטות ותסיסה רגשית.
את הרגשנות הוא תיעל לרציונליזציה, מתוך רצון לעמוד בהתחייבויותיו.
מכתבו של יוני נתניהו להוריו משנת 1975, והוא בן עשרים ותשע שנים, מאורגן על דפי השורות, כתב היד גומע את השורה מתחילתה ועד סופה. הוא ממלא את הדף עד תומו,מה שמראה על פעלתנות וחריצות.
במכתב על דף השורות, שנה לפני מבצע אנטבה שבו נהרג, כתב יוני נתניהו בצורה מסודרת להפליא.
באבחון של המקרו – המבט של האבחון הכללי ממעוף הציפור – ניתן לראות חלוקה לפסקאות, סימני פיסוק וכתב קריא, זווית הכתיבה כמעט אחידה. למרות שכתב על דף עם שורות ולא על נייר חלק, ניתן להסיק מסקנות ולראות בצורה ברורה את שולי הימין הישרים ואת הקפדתו על הפרטים. יוני נתניהו כאמור שמר על שולי פתיחה צרים וישרים, השורות די ישרות, ושולי סיומן נפתלים מעט.
כל אלה מעידים על יכולת ארגון טובה מאוד, על פרספקטיבה טובה על המציאות ועל המצב, על משמעת עצמית ולמידה עצמית, שולי ימין כה ישרים מעידים על אחריות והתמדה.
שולי שמאל, כלומר שולי סיום, קשה לסיימם בשוליים ישרים, שכן איננו יודעים מראש כמה מילים תיכנסנה לשורה במהלך הכתיבה. במקרה זה שולי שמאל הם קצת נפתלים ובשילוב זווית הכתיבה החדה מעידים על יכולת התאמה לסביבה ועל סתגלנות, כמו גם על מקוריות ורצון לשבור את השגרה.
לאחר הארגון המצוין של דף הנייר, שמעיד כאמור על משמעת פנימית, התמדה, ועל יכולת למידה, מגיע האבחון של המיקרו של האישיות, וכאן מתגלה לנו תמונה מורכבת קצת יותר.
כאשר אנו מקלפים שכבה אחת מהארגון על הנייר וממַעטה הרשמיות, אנו מתוודעים למבנה אישיות רגיש, מתלבט, לצד החלק הרציונלי, הביקורתי והמארגן.
הזווית החדה של הכתב מלמדת אותנו על ערנותו, על יכולת הסתגלותו וקליטתו המהירה ועל מיומנויות חשיבה גבוהה של הכותב, כאשר מצרפים זאת למרווחים הגדולים בין האותיות ולכתב שאינו מהיר, אנו מגלים אדם שלמרות ערנותו ומהירות תפיסתו, הוא מאט את פעילותו כדי לבחון ולבדוק את צעדיו, לחשוב, לבחון, ולחשב מצבים. הזווית החדה והקו הבהיר עם התנודות הקלות בכתב מעידות על מודעות גבוהה המעניקה לו יכולת בחירה.
זווית הכתיבה החדה קצת תנודתית, פעמים רבות היא מתיישרת לקראת סוף המילה כמו אדם שמיישר את מיקומו כדי להיכנס לשורה, שממשטר את עצמו ובוחן את צעדיו כל העת.
למרות שהכתב נראה ככתוב בתנופה, עובדה המסמלת את חשיבתו המהירה והחדה של יוני נתניהו, קצב הכתב מתון יותר במהירותו, סימני הפיסוק אינם פונים לצד שמאל, אלא אנכיים או פונים בצורה קהה, כמו הפסיקים בכתב, וזה רק מאשש את העובדה שהכתב מתון במהירותו.
אם מתבוננים היטב לעומק במכתב, ניתן לראות את התנועה הפנימית ואת התנודות המעידות על רצון לתנועה קדימה ולחופש הבעה, מול בלימות בכתב. כל אלה משקפים את הצורך בשליטה עצמית, את הרצון להיות ‘בסדר’, להוכיח פעולה תוך השלטת סדר ושיטה. גם מבנה האותיות משקף את שני הניגודים ואת המגמות השונות באופיו של יוני נתניהו.
הכתב הצר, שבו ממד האורך בולט יותר מממד הרוחב, מעיד על ענייניות ורציונליות, ועל צורך לתעל את הרגשות למעשים. עם זאת, ישנן אותיות עגולות ותפוחות יותר: האותיות ה’ בשורה הראשונה במילה “הגיעה” ובמילה “השתחררות” בשורה השלישית; האות כ’ במילים “כיון” ו”כילדים” בשורה השלוש-עשרה; האות ב’ במילה “בקר” בשורה השבע-עשרה, ועוד ועוד. אותיות אלו, רחבות ועסיסיות לצד אותיות צרות, מעידות על רגשנות בלומה, אך גם על מעשיות ושיטתיות.
קיימים תיקונים קלים וחזרות בכתב הנובעים מחשבון נפש אישי שמוטמע באישיותו. מרגשנות ומהזדהות עם האחר מצד אחד, ומבלימה של רגשותיו כדי לתעל את רגשותיו, מרצון לשליטה בכל מעשיו מתוך צורך להוכיח לעצמו עשייה ועמידה ביעדים ובהתחייבות ותחושת שלמות עם עצמו מצד שני.
בכתב היד באה לידי ביטוי היצמדות לנורמות הסביבה, לערכים, ומתן חשיבות לפעולה על-פי העקרונות הקיימים, ובלי לחרוג מהם.
הכתב אינו גדול, האזור האמצעי של הכתב המשקף את “האני המתווך”, האגו, קצת תנודתי, ומעיד על הקשב, האמפתיה והרגישות לאחר, וכן את ההתלבטויות שהוא חש.
יוני נתניהו מקפיד על סימני פיסוק, כגון מירכאות, הכתב אסתטי אם כי אינו מקושט, וקיימת בו ענייניות. כל אלה מעידים על רצון לבחון, לבדוק, לדייק בעובדות ולהקפיד על הנורמות של הסביבה.
צורת הכתב מצד אחד רבגונית – מכילה קישורים רבים בין האותיות וחוטיות – המעידה על יכולת הסתגלות ותמרון, תכונות שסייעו לו מאוד במצבי לחץ. מצד שני, רווחים כל כך גדולים בכתב מעידים בעצם על רגעי שתיקה והתכנסות בתוך נפשו ובתוך עצמו, כדי לאזור כוחות ולחזור לתפקד בצורה טובה.
ישנן כמה אותיות מושחרות, עובדה שאינה אופיינית כלל לכתב המאופיין בקו דק. ההשחרה היא תולדה לא רק של התיקון והחזרה של האותיות, אלא גם של הצפה רגשית. ראו למשל האות ב’ במילה “סובבים” בשורה תשע, ונקודה אחרי המילה “השעה” בשורה אחת-עשרה.
כאמור, בכתב ניכרת רגישות רבה, אם כי הכותב מפעיל מנגנון של רציונליזציה, וחשוב לו להסביר את העולם בצורה של סיבה ותוצאה, כדי לא להיפגע יתר על המידה. הכתב מסודר וניכר שעולה לו בדם ליבו לארגן את השורות והאותיות.
רגישותו, התלבטויותיו, כישוריו הרבים ורבגוניותו מצד אחד, ומחויבותו האישית, רצונו לכבד את הנורמות, את העקרונות ואת הערכים, ורצונו לעמוד במשימות שהציב לעצמו מצד שני, אולי משקפים יותר מכול את הסיפור של הפטריוטיות הישראלית הקשה כל כך, הבלתי אפשרית, שבה אנו חיים.
במבצע אנטבה הפגין סגן-אלוף יוני נתניהו אומץ לב, נחישות, ושיקול דעת. למרבה הצער שילם בחייו על הצלת חיי אדם רבים כל כך.