פרדריקו גרסיה לורקה המשורר המחזאי ובמאי התיאטרון הספרדי נעצר ב16 באוגוסט 1936 ונרצח בידי כתת יורים של הימין הפשיסטי בתחילת מלחמת האזרחים בספרד. בחודש אוגוסט לכבודו רק טבעי לארח אותו על ספת הגרפולוג ולשפוך או על מבנה אישיותו על פי כתב ידו.
שושנה וסכין
על נייר מכתבים של קפה בברצלונה כתב פדריקו גרסייה לורקה את אחד ממכתביו הרבים לסלבאדור דאלי ידידו הקרוב.
בכתב ידו הצפוף והמיוחד הוא מילא את דף הנייר וכמו בהזמנה על פי תנאי בדיקה הגרפולוגית, השתמש בנייר חלק בגודל פוליו. האמת שאת רוב מכתביו בחר לורקה לכתוב בנייר חלק ללא שורות.
עובדה זו לא מפתיעה כלל מאחר שהיא מעידה על הצורך שלו בתחושת מרחב. דף נייר חלק אינו תוחם את פעילות הכותב, אינו מגביל את צעדיו ושומר על החופש האישי שלו.
ניכר כי לורקה מילא את כל הדף מתחילתו ועד סופו, החל לכתוב כבר בסנטימטר הראשון של שולי הפתיחה וממש עד שנקטעה במילה האחרונה בסיומו של הדף.
הדף הריק מתמלא בדיו השחור בכל פינה ותהליך הכתיבה הבלתי פוסק וצפוף מסמל פעלתנות ואינטנסיביות רגשית.
כל שטח פנוי ניצל הכותב להטבעת חותם אישי וחתר בקדחתנות להשלמת השורות. זהו אדם הנחוש בדעתו למלא את מטרותיו, אינו מוותר ועובדה זו מחוזקת ביתר שאת כאשר מתבוננים בשורות העולות המשולבות בכתב איטי המשרטטות פרופיל של אדם עקשן, הנאבק לשם הגשמת עקרונותיו.
הכתב צר ואיטי, קיים רווח קטן מאוד בין האותיות ואלה מעידים על קפדנותו ובררנותו של הכותב. הכותב חש מחנק רגשי ועל כך מעיד הכתב הצר והארוך.
מלחמה קשה מתחוללת בין חלקי נפשו של היוצר כאשר מתבוננים באזורים של האותיות בכתב-ידו.ניכר כי האזור האמצעי של האותיות זעיר ונבלע במאבק בין הבועות של האזור העליון ובין הלפיתות החזקות והגדולות של האזור התחתון.
על-פי פרויד מסמל האזור האמצעי של האות את ה’אני המתווך’. אותו חלק המהווה את הקשר עם המציאות נשחק בין שני האזורים הסופר אגו והליבידו. ניכר כי לורקה שבוי ברעיונותיו הגדולים, באידאות ויותר ביצרים החזקים אשר הוא מנסה לתעל אותם ליצירה ועל כך מעידות הלולאות הסוגרות מעט את ביטויים.
האזור האמצעי הקטן שנותר מראה על חוסר שביעות רצון בחיי היום היום ושבירות.
מצטייר אדם שמצד אחד הולך עד הסוף עם רעיונותיו ועקרונותיו, אינו מוותר מאידך הוא שביר, פגיע מאוד ונשחק במהירות .
אך הוא אינו יכול אחרת ; כתב יד צפוף, נחוש עקשן עם משמעת פנימית וגישה יסודית, לא מפסיק לעולם לסלול דרכים חדשות. גם אם הוא משלם מחיר אישי בשל רגישותו ונטייתו למשברים.
כאשר חופרים לעוד שכבה ברבדים של אישיותו של היוצר, מתבוננים למעמקי נשמת הכתב, ובוחנים את הצורות של האותיות, הקישורים ביניהן והתנועה ; נראות הלולאות המעוגלות והרכות לצד החניתות המזדקרות בחדות. ושני מוטיבים אלה מסמלים את שני חלקי אישיותו של לורקה בחייו וביצירתו, החלק הביקורתי והחריף ; אותו חלק שאינו מקבל את ההוויה כפי שהיא וחותך מחייו תופעות הנראות לו שבלוניות ומאידך רכות אינסופית, הכלה ואמפטיה. לא בכדי פרסם קבץ שירים בשם ‘שושנה וסכין’.
